הרודה, מעגל הקפוארה הינו המרחב בו הקפוארה מתרחשת. הרודה בנויה מאנשים ללא אנשים המעגל לא יכול להתקיים. ככל שישנם יותר אנשים למעגל יש יותר פוטנציאל. על מנת שפוטנציאל זה יתממש על כל הנפשות לתרום את חלקם הפיזי ואת חלקם הרוחני, מה שאנו בקפוארה מכנים "אשה".
האשה הינה האנרגיה הקוסמית הקיימת בכל דבר בעולם חי או דומם, זהו מושג שנלקח מתוך התרבויות האפריקניות שהובאו אל האמריקות. בברזיל זהו מושג שהגיע אל הקפוארה מתוך ה'קנדומבלה' דת שמקורה באפריקה שבמרכזה ישויות מיטולוגיות או "אורישאס" השולטות על המרחב הקוסמי והפיזי. כדוגמאת ימנג'ה אלת הים, אוגון אל הציד או אושומרה אל הקשת בענן. ישנם 400 אורישאז בקנדומבלה וכל אורישה נקשר לאחד מכוחות הטבע.
הרודה לא יכולה להתקיים ללא תרומתו של כל חבר את האשה שלו, אם זה בשירה, מחיאת כפיים, נגינה, וכניסה למעגל, מכך ניתן להסיק כי הקפוארה הינה אומנות קהילתית שאינה יכולה להתקיים מחוץ לקונטקסט של הקהילה, אך עם זאת היא מקנה חשיבות שווה לערכים אינדיבידואלים כמו הבעה עצמית, ויצירתיות.
בחברה המערבית של היום יש דגש על האינדיווידואל בעוד הדגש על חיי הקהילה הולך ונעלם, צעירים רבים בעולם המערבי מחפשים אחר אלטרנטיבות קהילתיות ועם זאת עדיין מעוניינים לשמר את הצורך האינדיבודואלי שלהם, הקפוארה מספקת תשובה מצויינת לשני הצרכים הללו.
בישראל ובמיוחד בירושלים ישנה התנגשות בין שני תפיסות חברתיות אלו, השיתופית, המשפחתית והקהילתית זו שדורשת את הקצאת המשאבים האישיים לטובת הכלל (משפחה, קהילה ומדינה) והאינדיווידואלית זו השואפת להגשמה עצמית. הקפוארה מהווה מרחב מגשר בין שני תפיסות עולם אלו ומהווה כלי להבנה --מודעת או לא-- שאין צורך בגישה אחת מוחלטת אלא אפשר לתמרן בין שני תפיסות שונות אל
"לעיתים המלנדרו הוא כזה החי עם רגל אחת בחברה הממוסדת ועם השנייה בעולם התחתון" נסטור קפוארה.
ונראה שבאמת גם תלמידי לומדים מלנדרג'ם משלהם כאשר הם מתמרנים בין עולם הקפוארה לבין העולם ממנו הגיעו וזאת הקפוארה שמלמדת אותם לרקוד מחד להלחם מאידך ולתמרן בין העולמות השונים המרכיבים את חייהם.
בבית הספר שלי, תלמידים יהודים, ערבים, חילונים, דתים, חרדים, גברים, נשים, חוזרים בתשובה וחוזרים בשאלה, שמאלנים, ימניים ומתנחלים. מחוץ לכותלי בית הספר אלו היו אנשים שמעולם לא היו מדברים אחד עם השני במקרה הטוב, ובמקרה הרע מתהלכים מלאי דעה קדומה שנאה ולפעמים אפילו נוהגים באלימות. הניתוק בין קבוצות אלו בחברה הירושלמית כה עמוק ומשמעותי עד כי במקרים מסויימים תלמידי מסתירים ממשפחתם או קהילתם את העובדה כי הם חולקים את אותו האולם עם אנשים מזרמים, דתות, אמונות, ומין שונה. בתוך השיעור אני יכול לומר בכנות ובלב שלם שכולם מתייחסים אחד אל השני בכבוד באהבה ובחברות, אנו נפגשים בשיעור וגם מחוץ למסגרת השיעור ותחושה משפחתית אמיתית קיימת אצלנו.
השסעים בחברה הירושלמית עמוקים כל כך עד אשר הם גורמים לשסעים פנימיים בתוך האינדיווידואלים עצמם.
בין תלמידי ישנם בני ובנות נוער הנקרעים בין העולם הדתי לבין זה החילוני, בין מה שהבית מצפה מהם לבין רצונם האישי הלא ברור להם עצמם, שהרי מעצם היותם בני נוער הם כבר מבולבלים. ישנם בחורים חרדים מזרמים קיצוניים המגיעים להתאמן יחד עם חילונים ועם נשים. היציאה שלהם מסדרי היום המצופים מהם לעיתים מלווה בקונפליקטים פנימיים ולעיתים בהשלמה שאת החיים יש לחלק ולהסתיר. ישנם בחורי ישיבות הנושאים שני מכשירים ניידים האחד "כשר" והשני בשביל לצפות בסרטוני קפוארה. ישנם תלמידים ערבים העוברים דרך מחסום קלנדיה רק על מנת שיכולו להגיע לשיעור, אלו מתאמנים יחד עם תלמידים דתיים המגיעים מהתנחלויות ביהודה ושומרון או מבנימין, הם חולקים
את אותו האולם, נכנסים יחד למעגל הקפוארה ורוכשים כבוד והערכה האחד לשני.
יש לזכור שהקפוארה החלה את דרכה והומצאה על ידי אפריקנים שנלקחו אל ברזיל מערב רב של איזורים באפריקה ומערב רב של שבטים,
שבטים שלעיתים תקופות היו נלחמים אחד בשני באדמת מולדתם. גם כן האינדיאנים המקומיים תרמו לפיתוחה של אומנות הקפוארה,כלומר שהקפוארה מיסודה הינה אומנות שמימיה הראשונים הותכה לה יחדיו מתרבויות שונות רבות, אומנות כזו עוד מיסודה ומינקותה חייבת להיות אומנות של שיתוף וסבלנות הרי ללא תכונות אלו לא הייתה מצליחה להתהוות. מה גם שאת רוב שנותיה הקפוארה העבירה במחתרת ומיסודה זוהי אומנות של הסתרה, הסתרת הקרב בתוך הריקוד והסתרת הכוונות בתוך הדיאלוג , לא פלא שכל הזרמים השונים בחברה הירושלמית מצליחים לחבור יחדיו בתוך מעגל הקפוארה משלווים את כוחותיהם האישיים ויוצרים "אשה" משותף, לפעמים מבחינתם, גם במחתרת.