במעגל הקפוארה טוב שיהיה גורם אנושי אחד(לפחות) המוציא מאיזון את הלך הרוח הכללי, וזאת דווקא על מנת ולשמר את האיזון. במעגל כמו מחוצה לו בריא שיהיה קרב תמידי בין כוחות מאזנים (הרמוניים) לכוחות בלתי מאזנים(דיס הרמונים) מכיוון שזו המלחמה המתמדת שבין האנרגיה השיתופית לבין האנרגיה הכוחנית השומרת על האיזון במעגל ובעולם.
מאסטר אשר מבין את הצורך הזה נותן לדמויות בעלות אופי קיצון להתקיים במעגל ולהתנגשויות ספונטניות להתרחש, עד לנקודה מסויימת כמובן. ככל שמעגל ישקף בצורה אמיתית יותר את ההתמודדויות שלנו מחוץ למעגל כך הוא יהיה אוטנתי יותר ועל ידי כך ישמור על רמת אשה גבוהה.
אם המאסטר יגונן על המשתתפים יתר על המידה, המעגל עדיין יכול להיות יפה, המשחקים יכולים להיות אלגנטים אך הוא לא ימצה את מירב הפוטנציאל האנרגטי שלו ויחטא למהות העמוקה יותר של האומנות - השיקוף.
את ההבדל בין הודה מגוננת יתר על המידה להודה מאפשרת יתר על המידה אפשר למצוא בהבדל המהותי שב
ין הודה באקדמיה לבין הודה ברחוב.
מסטרה בימבה ייסד את האקדמיה הראשונה לקפוארה ובמקביל גם אסר על תלמידיו איסור מוחלט על השתתפות מעגלי הרחוב, וזאת הוא עשה בעיקר על מנת לשנות את הסטטוס של הקפוארה בקרב השלטונות והמעמדות הגבוה
יים יותר בברזיל, ולהראות כי
הקפוארה כמו אומנויות הלחימה המזרחיות, הינה פעילות גופנית מאורגנת המתקיימת בתוך מבנה עם חוקים ותקנות ולא בכאוס של הרחוב.
אחד הדברים האחרונים שאפשר לומר על מסטרה בימבה הוא שהוא גונן על תלמידיו יתר על המידה. המעשיות על הלך הרוח באקדמיה של מסטרה בימבה מספרות על שימור והעצמה של רוח הקרב של האומנות. עם טקסים כמו ה esquenta banho אבל רוח קרב זו הוגבלה לרוב אל בין כותלי האקדמיה.
איסור זה על קיום מעגלי הרחוב בסופו של דבר הביא להיווצרותם של שני סוגים שונים של מעגלים המייצגים את שתי גישות שונות; הסדר שבכאוס, והכאוס שבסדר.
מעגל באקדמיה ומעגל רחוב.
ראשית כל, מאסטרים רבים מתארים את מעגל הקפוארה כמרחב שהינו מנותק מהמעגל החיצוני של הקיום, מעין סימולציה של של המציאות בה לשחקנים יש את האפשרות לתרגל סיטואציות שונות ומורכבות של הקיום עצמו, כמובן בתוך מסגרת החוקים של המשחק.
במעגל הרחוב נוצרים שני מרחבים הנושקים זה לזה ומופרדים, כמו בתא חי, רק בקרום ד
ק המורכב מנפשות אשר מרכיבות את המעגל. המרחבים הללו לא רק נושקים זה לזה הם אף פולשים זה לזה. המעגל תמיד ישפיע על המרחב הכללי של הרחוב, במוזיקה שלו וביופי השיח הגופני שבתוכו הוא יקרא לעוברי האורח לעצור לצפות ואף לפעמים לקחת חלק פעיל בהתרחשויות. לעיתים תכופות גורמים לא רצויים, "אנטיגנים" יפלשו לתוך מרחב המעגל: שיכורים, נערים מופרעים אפילו קפואריסטים סוררים המחפשים צרות, ועל הנפשות במעגל וראשי המעגל לדעת להתמודד, כיאה לקפוארה, בקשיחות ובחן אל מול הגורמים הללו.
מהעבר השני, האקדמיה מהווה מעין שטח סטרילי המפריד בין מרחב הקיום החיצוני לבין הפנימי
של המעגל. לכל אקדמיה יש חוקים משלה והנכנסים אליה מחויבים לחוקים הללו.
כך שהאקדמיה הינה מרחב פחות לא צפוי ויותר מוגן עבור השחקנים בו הם יכולים להתמקד לחלוטין במשחק ובמוזיקה, מרחב בו אלמנט הסכנה היחיד יכול להגיע מהמעגל עצמו. על מנת ולשמר מתח ואלמנט סכנה בסיסי מעגל באקדמיה צריך לפחות נפש אחת אשר תערער את ההרמוניה של המעגל.
מהעבר השני על מנת שמעגל רחוב יתקיים בצורה תקנית על רוב משתתפי המעגל להיות מחוייבים יתר על המידה לשמירת הסדר וההרמוניה ולעמוד איתנים ויציבים אל מול גורמים דיס-הרמונים מבחוץ ומבפנים. אין בכוונתי לומר שאין מקום במעגל הרחוב לגורמים דיס- הרמונים, גם שם הם חיוניים למעגל מוצלח, אבל על רוב משתתפי המעגל להיות גורמים הרמוניים המחוייבים יתר על המידה לשמירת ההרמוניה ולא לאפשר לגורמים הדיס הרמוניים לגבור על ההרמוניה אלה רק לאתגר אותה.